חודש יולי 22 היה חודש טוב בשוק ההון, עם עליות של כ- 8% וכ-11% במדד ה S&P 500 והנאסד"ק (בהתאמה) וכ-3% במדדי המניות בישראל. הדבר המעניין הוא שזה קורה דווקא בחודש בו ארה"ב נכנסת למיתון באופן רשמי. הכיצד?

כאמור, לפי הגדרת הכלכלנים מיתון הוא מצב בו במשק יש צמיחה שלילית של שני רבעונים לפחות. ברבעון הראשון של שנת 2022 התוצר המקומי של ארה"ב התכווץ ב 1.6% וברבעון השני התמ"ג התכווץ ב 0.9% נוספים, כלומר בארה"ב ישנה צמיחה שלילית והכלכלה מתכווצת. כדי להבין מדוע שוקי המניות עולים בחודש בו הכלכלה הגדולה בעולם נכנסת למיתון צריך לבחון את האינדיקטור הכלכלי עבורו למשקיעי שוק ההון ישנה הרגישות הגבוהה ביותר. הריבית.

הריבית הינה מחיר הכסף ובאמצעותה בנקים מרכזיים בעולם יכולים לשלוט בכמות הכסף שנמצאת במשק וכך להשפיע על הצריכה, על העסקים, על ההלוואות ועל החסכונות. ברגע שלדעת הבנק המרכזי הכלכלה יוצאת מאיזון הכלי שעומד לרשותו על מנת לאזן את הכלכלה היא הריבית.

בשנתיים האחרונות הכלכלות בעולם יצאו מאיזון. אינפלציה שנתית של 5%-10% ברחבי העולם לא נראתה במשך שנים, גם לא אינפלציה של 1%. צריך להבין, אינפלציה של 2% בשנה היא דבר טוב ומעידה על צמיחה בריאה של המשק ללא יציאה מאיזון ולכן הבנקים המרכזיים בעולם במשך שנים שאפו להגיע ליעד אינפלציה של 2% בשנה, אולם לאורך העשור האחרון האינפלציה השנתית הייתה אפסית. מגפת הקורונה יחד עם המלחמה באוקראינה טרפו את הקלפים וכך ארה"ב מצאה את עצמה מאינפלציה של עד 1% בשנה לאינפלציה כמעט דו ספרתית בפרק זמן קצר מאוד. לכן, כאשר מחירי המוצרים יוצאים משליטה נגיד הבנק בארה"ב נאלץ להעלות את הריבית בצורה חדה על מנת לקרר ביקושים של הצרכנים וכך להוריד את מחירי המוצרים.

המשקיעים בשוק ההון כאמור רגישים מאוד לריבית. מדוע? ראשית משום שהריבית מהווה את האלטרנטיבה להשקעות. ככל שהריבית גבוהה יותר, אלטרנטיבות השקעה של מניות ואג"ח נראות פחות אטרקטיביות ולכן שערי המניות ואגרות החוב יורדים. שנית, כאשר הריבית עולה, העסקים שנטלו הלוואות צריכים לשלם כעת יותר ריבית על אותן הלוואות ולכן רווחיהם יורדים ושערי המניות שלהם יורדים בהתאמה, לכן מתחילת השנה אנו עדים לירידות חדות בשוקי המניות בעולם עקב העלאות ריבית של הבנקים המרכזיים.

כאשר כלכלת ארה"ב נכנסת למיתון, באופן הפוך על הפוך זה מאותת למשקיעים שכנראה העלאות הריבית מהן פחדו כל כך מתקרבות לסיומן או לפחות העלאות הריבית הנוספות יהיו בקצב נמוך יותר מהקצב שצפו המשקיעים לפני מספר חודשים. העלאת הריבית ביולי בארה"ב עמדה על 75 נקודות בסיס כך שריבית הבנק המרכזי בארה"ב עומדת על 2.25%-2.5%, וכעת צופים המשקיעים שהעלאות הריבית הקרובות יהיו בשיעור נמוך יותר. במקרה כזה בו הריבית עולה אך לא בשיעור חד, ובקצב הנמוך מהקצב לו צפו בתחילה נוטעת אופטימיות בקרב המשקיעים בארה"ב ששבים לרכוש מניות ואג"ח.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עשויים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

 השקעות הן דבר משונה. כאשר משקיע אחד מוכר משקיע אחר קונה ממנו ובאופן מוזר שניהם חושבים את עצמם לחכמים. זה כמובן קוריוז שמבטא דיון הרבה יותר רחב בהשקעות בין משקיעים בנדל"ן, משקיעים במניות, משקיעים בסחורות וכו'. איזו קטגוריית השקעה מצליחה לתת את התשואות הטובות ביותר לאורך השנים.

בפוסט זה נבחן את הביצועים של מספר קטגוריות השקעה כדי לקבל מושג אחת ולתמיד איזו קטגוריה הצליחה להניב למשקיעיה את התשואה הגבוהה ביותר בתקופות מסוימות. כבית השקעות שפעיל למעלה מ-25 שנה בשוק ההון האמריקאי נבחן קטגוריות שונות בארה"ב ובשווקים הגלובליים.

מאג"ח ועד זהב

נסתכל על 10 קטגוריות שונות להשקעה שמייצגות טווח רחב של השקעות בשוק ההון.

1. מניות גדולות בארה"ב (U.S Large Cap Stocks) – 500 החברות הגדולות בארה"ב
2. מניות קטנות בארה"ב (U.S Small Cap Stocks)
3. מניות שווקים מפותחים מחוץ לארה"ב (Int'l Developed Stocks)
4. מניות שווקים מתפתחים (Emerging Market Stocks)
5. אג"ח כללי בארה"ב (All U.S Bonds) – אג"ח בדירוג השקעה ומעלה כולל אג"ח ממשלתי
6. אג"ח בסיכון בארה"ב (High-Yield U.S Bonds)
7. אג"ח בינלאומי (Int'l Bonds) – אג"ח בדירוג השקעה מחוץ לארה"ב
8. אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח קצר (T-Bill)
9. קרנות נדל"ן בארה"ב (REIT) – קרנות המשקיעות בנדל"ן מניב ונדל"ן מסחרי
10. זהב (Gold)

בבואנו לבדוק את תוצאות הקטגוריות להשקעה הנ"ל השאלה החשובה היא כמובן ממתי מודדים. אנו נסתכל על טווחים שונים להשקעה, חלקם קלנדריים ובחלקם המדידה נעשתה פרק זמן קצר אחרי משבר בשוק ההון או ירידות חזקות כדי לבדוק איזו קטגוריה עשתה את הביצועים הטובים ביותר אם היינו נכנסים בנקודות שפל בשוק ההון. המדידה נערכה עד ליום 31.10.2020, כאשר התשואות כוללות השקעה חוזרת בדיבידנדים וכן התשואות מנוכות אינפלציה, כלומר השקעות ריאליות.

מראה מראה שעל הקיר איזו השקעה הניבה את התשואה הטובה בעיר?

שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת בכל קנה מידה ותיזכר עוד שנים רבות בהיסטוריה של שוק ההון. לכן מעניין לבדוק בראש ובראשונה מה עשו הקטגוריות הנ"ל בשנה זו. להלן התוצאות מהגבוה לנמוך:

1. Gold – 21.9%
2. All U.S Bonds – 4.9%
3. I'ntl Bonds – 2.6%
4. U.S. Large Cap Stocks – 1.5%
5. High-Yield U.S. Bonds – 0.5%-
6. Emerging Market Stocks – 0.7%-
7. T-Bill – 0.7%-
8. U.S. Small Cap Stocks – 5.5%-
9. Int'l Developed Stocks – 10.3%-
10. REIT – 16.4%-

אין ספק שבשנים של משבר הזהב מככב. המשקיעים עוברים מנכסים מסוכנים כמו קרנות נדל"ן אל נכסים בהם הם מרגישים יותר בטוחים כמו זהב. ועדיין קטגוריית מניות גדולות בארה"ב מצליחה להניב תשואה חיובית.

השקעות בשוק ההון וקרנות נדל"ן הן השקעות לטווחים ארוכים לכן כעת נבחן את תוצאות הסקטורים בטווחים יותר ארוכים.

איזו קטגוריה השיגה את התוצאות הטובות ביותר בעשר השנים האחרונות 2010-2020?

1. U.S. Large Cap Stocks – 203.5%
2. U.S. Small Cap Stocks – 165%
3. REIT – 117.8%
4. High-Yield U.S. Bonds – 67.6%
5. Gold – 38.8%

10.  T-Bill  – 12.3%-

בעשר השנים האחרונות השקעה במניות גדולות וקטנות בארה"ב השיגו תשואה טובה יותר מאשר השקעה בקרנות נדל"ן. מעניין יהיה לבדוק את התוצאות רגע לאחר משבר הסאב פריים ב 2008, משבר בו קרס ענף הנדל"ן בארה"ב ומחירי הנדל"ן היו בשפל. האם לדעתכם התמונה תשתנה?

תוצאות ל 2009-2020

1. U.S. Small Cap Stocks – 351.6%
2. REIT – 275.1%
3. U.S. Large Cap Stocks – 274.2%
4. High-Yield U.S. Bonds – 227.3%
5. Gold – 166.8%

10.  T-Bill – 85.6%

גם לאחר משבר הסאב פריים מי שהשקיע בקרנות נדל"ן בנקודת השפל בארה"ב הצליח להניב תשואה גבוהה יותר רק במעט מאשר השקעה במניות גדולות בארה"ב אך עדיין נמוכה יותר משמעותית מהשקעה במניות קטנות בארה"ב.

איזו קטגוריה השיגה את התוצאות הטובות ביותר בעשרים השנים האחרונות 2000-2020?

1. REIT – 359.7%
2. Gold – 292%
3. Emerging Market Stocks – 133.6%
4. U.S. Small Cap Stocks – 219.1%
5. U.S. Large Cap Stocks – 115%

10.  T-Bill – 9.4%-

בעשרים השנים האחרונות השקעות בקרנות נדל"ן וזהב הצליחו להניב תשואה גבוהה יותר מאשר השקעה במניות בארה"ב. מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה? התשובה טמונה בשנת 2002 בה התרחש אחד מהמשברים הגדולים בשוק ההון, התפוצצות בועת הדוט.קום בה קרסו מניות הטכנולוגיה. מעניין יהיה לבדוק אם התמונה משתנה אם בוחנים את התוצאות רגע לאחר המשבר.

תוצאות לשנים 2003-2020

1. U.S. Small Cap Stocks – 326.4%
2. Emerging Market Stocks – 285.6%
3. U.S. Large Cap Stocks – 270.3%
4. Gold – 260.4%
5. REIT – 235.5%

10. T-Bill – 13.2%-

התמונה אכן משתנה שוב לטובת השקעה במניות בארה"ב שמצליחות להשיג תשואה טובה יותר מאשר בקרנות נדל"ן וזהב.

התקופה האחרונה שנבחן תכלול את 35 השנים האחרונות. תקופה ארוכה שיכולה לייצג לא מעט עליות ומורדות בשוק ההון אך יחד עם זאת עדיין להישאר תקופה רלוונטית.

תוצאות לתקופה 1985-2020

1. Emerging Market Stocks – 1666.3%
2. U.S. Large Cap Stocks – 1653.7%
3. U.S. Small Cap Stocks – 1279.5%
4. REIT – 1040.4%
5. Int'l Developed Stocks – 563%

9. Gold  – 122.3%

10. T-Bill – 29.3%

בתקופה רבת שנים זו המסקנה ברורה. שוקי המניות בארה"ב מצליחים להשיג תשואות גבוהות יותר באופן משמעותי מהשקעות בקרנות נדל"ן. שימו לב שב-35 שנים השקעה בזהב מגיעה למקום התשיעי עם תשואה נמוכה ביותר של 122.3%.

אם נסכם את המסקנות נראה שאמנם התוצאות משתנות בהתאם לתקופות השונות בהן מתחילים למדוד, אולם ב-5 מתוך 6 תקופות בהן מדדנו את תוצאות הקטגוריות השונות, השקעות במניות גדולות או קטנות בארה"ב הצליחו להניב תשואות טובות יותר מאשר קטגוריית קרנות הנדל"ן וב-4 מתוך 6 תקופות השקעות במניות גדולות או קטנות בארה"ב הצליחו להניב תשואות טובות יותר גם מהשקעה בזהב. ההשקעה עם התשואה הנומוכה ביותר בכל אחת מהתקופות הייתה השקעה באג"ח לתקופה קצרה של ממשלת ארה"ב.

• מקור הנתונים: Visual Capitalist

יניב כהן תבל, מנהל תיקי השקעות

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עשויים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

כלכלת העולם החופשי בוחרת היום מנהיג, אירוע משמעותי אין ספק עם השפעות ארוכות טווח. אירוע גדול כזה נותן בוודאי משקל להחלטות המשקיעים בעולם בכלל ובארה"ב בפרט.

כבית השקעות שלמעלה מ 25 שנה פועל בבורסה האמריקאית יש לנו עניין רב במתחולל בארה"ב, בכלכלה ובממשל ופוליטיקה, שלהם השלכות על כל כלכלות העולם.

לאירועי בחירות באופן כללי יכולות להיות השפעות על שוקי ההון שכן המנהיג או המפלגה הנבחרת מביאים איתם מדיניות כלכלית וסוציאלית שמשפיעה ישירות על רווחי הסקטור העסקי בצד הקפיטליסטי או על רווחת התושבים בצד הסוציאליסטי.

בארה"ב הקטבים במדיניות של שני המנהיגים ברורה. טראמפ שמגיע מהעולם העסקי הראה שגם פוליטיקה אפשר לנהל כעסק. לדוגמה ההתנהלות שלו במלחמת הסחר עם סין היא כמו חברת ענק אחת שמתחרה בחברת ענק אחרת כאשר המטרה העליונה היא למקסם את רווחי החברה שהיא כמובן הצמיחה בארה"ב ואילו השיקולים המדיניים נדחקו הצידה.

ביידן איש פוליטיקה וותיק שהיה סגן נשיא וסנטור במשך עשרות שנים רגיל לעסוק בעבודה ציבורית, למען רווחת הציבור גם אם זה יבוא על חשבון רווחי הסקטור העסקי כמו למשל החשיבה שלו לפרק את ענקיות הטכנולוגיה לחברות קטנות.

אפשר לומר שטראמפ הוא בעל אסכולה קפיטליסטית קלאסית, כלומר הכלכלה ורווחי החברות הם בראש סדר העדיפויות שלו ומתוך זה שהכלכלה תצמח כך גם רווחת הציבור תגדל. המדיניות של ביידן יותר סוציאליסטית כלומר נפנה יותר משאבים לרווחת הציבור היום על פני תמיכה בעסקים.

מהן ההשפעות קצרות וארוכות הטווח של בחירות על שוקי ההון?

מתוך כך שדאגתם של המשקיעים בשוק ההון היא בראש ובראשונה לרווחי החברות, כמובן שהעדפתם היא מדיניותו של טראמפ. ראינו זאת בבחירות 2016, כאשר טראמפ נבחר מדדי הבורסה בארה"ב עלו בצורה ניכרת עוד לפני השבעתו של טראמפ. לזה קוראים השפעה קצרת טווח, מדוע? כי הייתה ציפייה של המשקיעים שמשנתו הכלכלית של טראמפ תעזור לרווחי החברות לגדול ולכן המשקיעים כבר לקחו מקדמה מראש. לעומת זאת בימים אלה הסקרים בארה"ב נוטים דווקא לכיוון ביידן. מבחינת המשקיעים הוא נתפס כמי שייתן יותר תשומת לב לטיפול בנגיף הקורונה, יעביר לא מעט תקציבים לתשתיות ויעלה את המיסוי רק על האוכלוסייה העשירה, נושאים שבהחלט יש להם השפעה חיובית על הכלכלה ולכן מניות של סקטורים מסוימים כמו תשתיות ואנרגיה ירוקה בהחלט נהנו לאחרונה מציפייה זאת, לעומת ירידות במניות ענקיות הטכנולוגיה שאותן חושב ביידן לפרק לחברות קטנות. גם כאן ניתן לומר שזוהי השפעה קצרת טווח על שוק ההון בה המשקיעים לוקחים מקדמה כלשהי על חשבון הציפייה לעתיד.

ההשפעה ארוכת הטווח של מי שייבחר היא כמובן המעניינת יותר. יישום המדיניות הכלכלית, הרפורמות, ובעת הזאת כמובן המלחמה בנגיף הקורונה שלה יש כרגע את ההשפעה ארוכת הטווח הגדולה ביותר. היישום והטיפול במשבר הכלכלי והבריאותי בין אם זה יהיה טראמפ או ביידן יקבעו את כיוון מדדי הבורסה בשנים הקרובות.

לסיכום, לימי הבחירות עצמם, לפני ואחרי, ישנה השפעה קצרת טווח על מדדי שוק ההון. לכן בימים אלה האסטרטגיה היא לנצל הזדמנויות ולעשות התאמות בהשקעות בין אם הם עולים או יורדים. העוגן בהשקעות צריך להישען על השפעות ארוכות הטווח של יישום המדיניות והרפורמות של כל אחד מהמנהיגים.

יניב כהן תבל, מנהל תיקי השקעות

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עשויים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

בהמשך לפוסט השבועי בנושא האג"ח, נציין כעת מושגים הקשורים בנושא ונציין עובדות מעניינות בשפה פשוטה ומובנת לכולם.

כאמור אג"ח הינו נייר ערך שממשלה או חברה מנפיקה על מנת לגייס הלוואה מהציבור או מגופים שונים. בניגוד למניה שבה ישנם מודלים מורכבים להערכת שווי המניה/חברה, הערכת מחיר האג"ח יותר פשוטה יחסית שכן ישנו תזרים קבוע של ריבית וקרן (במקרה של אג"ח בריבית קבועה) במועדים ידועים מראש.

באופן כללי הערכת שווי של נכסים או מחיר של נכס מבוססים על התזרים הכספי שהנכס מניב לנו בכל שנה. במילים פשוטות, או כמו שנהוג לומר 'בחישוב של סנדלר' (מבלי לפגוע בכבודם של הסנדלרים) תגיד לי כמה אני מקבל כל שנה מהנכס ואגיד לך כמה אני מוכן לשלם עליו. קל להבין זאת דווקא במקרה של חישוב מחיר אג"ח כפי שנראה כעת.

נניח ישנו אג"ח של ממשלת ישראל שמשלמת ריבית קבועה של 5 אגורות בכל שנה במשך 3 שנים, ובתום 3 שנים בפדיון משלמת גם קרן של 100 אגורות. כמה תהיו מוכנים לשלם על תזרים כזה? בואו נבדוק.

נניח שנשלם 100 אגורות עבור האג"ח. במקרה כזה נקבל 5 אגורות בכל שנה על 100 אגורות ששילמנו במשך 3 שנים. כלומר במידה ונחזיק את האג"ח עד הפדיון התשואה השנתית שלנו מהאג"ח הממשלתי תהיה 5% (תשואה שנתית = כמה שהנכס נותן לנו בכל שנה לחלק למחיר ששילמנו). האם משתלם לנו? ברור שכן וכולנו נקפוץ על המציאה. מדוע? כי הריבית האלטרנטיבית שנקבל בהשקעה דומה תהיה הרבה יותר נמוכה, כמו למשל הריבית האלטרנטיבית שנקבל על פיקדון בבנק למשך אותה תקופה.

נניח שמקבלים על פיקדון בבנק 1 אגורות בכל שנה במשך 3 שנים על קרן של 100 אגורות, כלומר תשואה שנתית של 1% בשנה, הרבה פחות מאשר התשואה באג"ח, אם כן במקרה כזה מה המקסימום שנהיה מוכנים לשלם על אותו אג"ח ממשלתי שנותן 5% תשואה שנתית? נהיה מוכנים לשלם מחיר מקסימלי כזה שישווה את התשואה לפדיון של האג"ח ל 1% בכל שנה כמו הפיקדון בבנק. מבלי להיכנס לחישוב עצמו נהיה מוכנים לשלם כ- 112 אגורות עבור האג"ח, במחיר הזה התשואה לפדיון של האג"ח הינה גם 1%.

כעת אנו מבינים שככל שהריבית האלטרנטיבית בשוק נמוכה יותר, מחירי הנכסים בכלל ומחירי האג"ח בפרט גבוהים יותר ולהיפך.

אם כן, ראינו את הבסיס כמה כדאי לשלם עבור אג"ח מסויים, כמובן שישנם אג"חים מסוגים שונים שמחירם נקבע בהתאם כמו אג"ח קונצרני, אג"ח צמוד מדד, אג"ח בריבית משתנה, אג"ח להמרה וכו' והסוחרים בשוק הון מוכרים או קונים בהתאם לאלטרנטיבות השונות הקיימות בשוק.

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עשויים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.